כללים למשתמש בעורך המפה גרסאות קודמות

בחזרה לעורך מפה

הנחיות כלליות לעורכי המפה

טיפול בעריכת המפה

• עורך טוב יידע תמיד לשאול בפורום לפני ביצוע שינוי ולבקש שיבדקו אותו בסיום. בשינויים "משמעותיים" כגון פיצול רחוב או טיפול במחלף או ביצוע עריכה "מאסיבית", כנזכר להלן, זוהי חובה.
• יש להקפיד לא להפר זכויות יוצרים: כל העתקה של מידע ממפה אחרת המוגנת לעניין זכויות יוצרים היא אסורה (למשל שמות רחובות או כיוון נסיעה מותר ומספרי בתים וכו'). מותר להשתמש במידע מתוך מקורות אחרים כאשר המידע נלקח מתוך תצלום שנעשה ברשות הרבים כגון תצלום רחוב שבו רואים שלט עם שם הרחוב או מספר בית או צילום מלוויין שבו רואים את תוואי הרחובות.
• אין לבצע עריכות "מאסיביות" ללא קבלת אישור מראש בפורום. עריכה מאסיבית היא שינוי לצורך תיקון מאותו סוג של יותר מ- 50 סגמנטים ביום. לדוגמה: שינוי שמות כל כבישי הגישה ליישובים קטנים בארץ, שינוי תוואי של כל הרחובות ביישוב, שינוי כל חיבורי הטיילות לרחובות שיתאים לכלל שעליו הוחלט.
• תמיד יש להעדיף את האיכות על הכמות: יש לבדוק היטב כל עריכה שמבצעים כולל גם של סגמנטים שמתחברים אל הסגמנט המטופל.
• רצוי תמיד לעבוד עם תוסף WME Validator פועל, וגם להשתמש ב- SHIFT+Z לזיהוי פניות אסורות בסיום כל עריכת סגמנטים כדי לראות אם לא נשכח איסור פניה כלשהו, וגם לא לשכוח לבדוק את הפרסות.
• מצופה מכל עורך לרכוש בקיאות בכלי העריכה השונים, צורות השימוש בהם והבנת יכולותיהם ומגבלותיהם.
• ישנם סקריפטים רבים שיכולים לעזור בעריכת המפה, ראו כאן: תוספים לייעול עריכת המפה.
• עד לרמה 5 אין למחוק סגמנט שמישהו אחר יצר למעט במקרים מיוחדים למשל סגמנט שהוקלט והתחבר לסגמנט קיים אחר ולכן לא יימחק אוטומטית, או סגמנט שחופף בצורה לסגמנט אחר ישן יותר. במקרים אחרים שנדרש למחוק סגמנט של מישהו אחר, יש להעלות בקשה לפורום וזה צריך להיות מאושר ע"י מנהל רמה 5 ומעלה.
• אין לתקן תוואי של סגמנטים אם אין דיווחים על בעיות ניווט או קבלת אישור לעדכון דרך הפורום. לרוב יינתן אישור כזה רק על סטיה מהותית בתוואי (מעל 5 מטר).
• כאשר באים לעדכן סגמנט או צומת בגלל משהו שנראה שגוי שנערך קודם ע"י עורך ברמה 3 ומעלה, והסיבה לשגיאה אינה ידועה, רצוי להתייעץ איתו (אם ניתן ליצור קשר איתו) לפני ביצוע השינוי, מאחר וייתכן ויש שיקולים שמשפיעים על העריכה שאינם ברורים.
• מומלץ בחום להעזר בוויקי – מדריך לעריכת המפה, הוספה ועריכה של כבישים, סוגי דרכים, בניית כיכרות, בדיקות בסיום עריכת כביש ועוד.
• מומלץ להיכנס לפורום ישראל ובפרט לפורום Wiki, מדריכים ומקורות ומידע.

טיפול בדיווחים

• הדיווחים מכילים מידע מיד ראשונה מהשטח ע"י משתמשים "רגילים". לרוב הם לא כוללים מלל המסביר את מהות הבקשה, ויש לנסות לדלות מידע ממסלול הנסיעה של המדווח ומסוג הדיווח שנפתח.
• המענה יכול להיות על פי הנוסחים הסטנדרטיים שהוגדרו, או בנוסח ספציפי לבעיה שהועלתה או בנוסח מתאים אחר. יש לנסח בצורה מכובדת ומזמינה לדו שיח, ולא להשתמש במושגים שלא מובנים ע"י המשתמש הפשוט. אין לבקש מהמדווח פרטים כגון מספר טלפון או כתובת אימייל אם לא התנדב למסור זאת מרצונו.
• ככלל רצוי לנהל את התכתובות עם המדווחים דרך הדיווחים או דרך הפורום ולא באמצעים אחרים (טלפון, מסרים אישיים, מייל פרטי וכו').
• במקרה של קבלת תגובה של המדווח, יש לטפל בהתאם (ניתן לענות לצורך עזרה נוספת או לצורך ברור פרטים או לסגור בהתאם לעניין).
• במקרה של דיווח שנענה בעבר (לא משנה ע"י מי), ולא הייתה תגובה של המדווח במשך שבוע, ניתן לסגור עם סימון שהבעיה לא זוהתה.
• במקרה של דיווח שברור שהבעיה נפתרה בו, יש להודיע למדווח ולסגור לאחר מספר ימים במצב של פתור (מספר ימים כדי לתת למדווח אפשרות להגיב).

טיפול בבקשות עדכון מקום

(מיועד לעורכים ברמה 2 ומעלה)

• במקרה של אישור מקום חדש או טיפול במקום שקיימת בו בקשת עדכון יש לבדוק אותו על פי הרשום בטיפול בבקשת עדכון מקום ולאשר או לדחות על פי הצורך.
• את התמונות יש לאשר או לדחות על פי הרשום בכללים לתמונות מקום.
• יש להקפיד על מיקום נכון במפה של מקומות חדשים, ורצוי לנעול (רמה 2 או אפילו יותר במקומות חשובים) כאשר המקום נבדק ונמצא תקין מכל הבחינות.

מיפוי דרכים ושטחים שאין לציבור גישה אליהם

מיפוי דרכים ושטחים שאין לציבור הכללי גישה אליהם (בתשלום או לא) צריך להיעשות במשנה זהירות.

הנחיות כלליות למקרים ספציפיים:

• במפעלים ומקומות אחרים המגבילים את הרשאים להכנס לתחומם, ניתן למפות כבישים פנימיים, אך כל כביש כניסה למפעל צריך להיות מסוג כביש פרטי.
• חניה פרטית שאינה חניון תת קרקעי, ניתן למפות ככביש פרטי, אך כאשר הכביש הזה מחבר בין שני רחובות שונים, יש לנקוט משנה זהירות ולהתחשב בכל מי שעלול לקבל ניווט שגוי רק כי המקום בין המוצא ליעד שלו.
• ניתן ואף רצוי למפות חניונים, גנים לאומיים ואתרים אחרים המאפשרים לכל הציבור כניסה בתשלום.

מיפוי של מתקנים בטחוניים

ברור שנעשה על ידי צוות waze מבהיר:

• אפשר למפות כבישי גישה לבסיסים שונים.
• במידה ומופיע איזשהו שם בשלט ההכוונה לכביש, מותר לציין אותו בשם הכביש (צריפין, תל השומר, מל"י וכו').
• אין לסמן במפה כבישים אשר נמצאים בשימוש בלעדי של כוחות הביטחון שהם מחוץ לבסיסים (כגון צירי טישטוש וגדרות מערכת).
• אין להגדיר פוליגונים של בסיסי צבא. דרושה עירנות של מנהלי אזורים.
• אין להגדיר מקומות בתוך המתקן הבטחוני.
• מותר למפות כבישים פנימיים במתקנים בטחוניים בתנאים הבאים:
  1. כבישי הכניסה/יציאה אל/מ המתקן יוגדרו "כביש פרטי"
  2. לא נותנים להם שמות
  3. לא מוסיפים להם מספור בתים
  4. ניתן לראות את הכבישים הללו בתצלום אווירי או צילום לוויין הנמצא בשימוש פתוח לציבור
  5. עבור עורך שהוא עובד/משרת במתקן - יש לברר מראש שאין איסור של הקב"ט

סוגי הדרכים במפה

ראה סוגי דרכים.

מיפוי דרכי גישה לתחנות דלק

תחנות דלק חדשות מומלץ לערוך על פי הכללים הבאים:

• הוספת מקום מסוג בגודל תואם לגודל התחנה בשטח.
• שם התחנה: שם חברת הדלק + שם התחנה, על פי שמה בשטח (אפשר למצוא באתרי חברת הדלק הרלוונטית).
• במידה ופותחים תחנה חדשה על פי בקשת משתמשים (ולא מהכרות בשטח), מומלץ לוודא מיקום מדוייק באותו אתר מהסעיף הקודם וכן להתייעץ עם מנהל האיזור או מנהלים אחרים.
• חשוב להדגיש כי את הכבישים אשר בתוך התחנה אין צורך לייצג ע״י סגמנטים, רק את הכניסות והיציאות מהתחנה אל הכביש.
• סגמנטים העוברים בתחנת הדלק יהיו מסוג "מגרש חניה".
• לא רצוי שיהיה סגמנט יחיד אשר תחילתו בדרך הראשית וסופו גם באותה דרך ראשית. במקרה כזה יש להכניס בו צומת ולפצל את הסגמנט העובר בתחנה לשני סגמנטים, כאשר הראשון יהיה עם שם התחנה והשני ללא שם.

מתי לפצל דרך דו-כיוונית לשתי דרכים חד-כיווניות

כבישים רב מסלוליים רחבים או שדרות בהן יש מרחק רב בין הנתיבים של כל כיוון נהוג לפצל לשני סגמנטים חד כיווניים. בדף עריכת מפה נכונה - בפועל מפורטים המצבים, השיקולים והתהליכים הנלקחים בחשבון בפסקה המתייחסת לפיצול דרך דו כיוונית לכדי שתי דרכים חד כיווניות.

מיפוי שמות נתיבים במחלפים

ראה גם דף כללים לשמות כבישים במפה

מטבע הדברים, רוב המשתתפים הפעילים בעידכון המפה מכירים את האיזור שהם ממפים ומעדכנים. יש לכך, כמובן, השפעה מצויינת על האיכות של המפה. אבל כאשר מדובר בנסיעה במחלפים, הידע שלהם עלול לבלבל את מי שלא מכיר את האיזור.

לדוגמה, אם נהג כזה רואה שעליו לפנות ב"יציאה ל-40 צפון", קשה לו לדעת האם עליו לצאת ביציאה שכתוב עליה "פתח תקווה 40" או לחפש יציאה אחרת לכביש 40? רק נהג שמכיר את איזור המרכז ידע שאם הוא נוסע על כביש 1, זו היציאה המבוקשת, ואם הוא נוסע על כביש 5, יש לחפש יציאה אחרת.

כמובן שיש לכללים של החברה הלאומית לדרכים השפעה על המבוכה של נהג באיזור לא מוכר. השילוט במחלפים מציין את מספר הכביש אליו פונים ועיר או שתיים אליהן ניתן להגיע בכיוון זה, אך לא מציין כיוון התנועה (צפון, דרום, מזרח או מערב) כפי שהיה לציין במפה.

כך או אחרת, שלטי ההכונה במחלפים הם החיבור הטוב ביותר בין תוכנת הניווט למציאות על הכביש ולכן עלינו להשתמש בהם בשמות הנתיבים שבמפה, כך למשל: ״ל-40 פתח תקוה״ או ״ל-5 אריאל, הרצליה״

מספר הערות על הניסוח הזה:

• מספר כביש היעד הוא קצר יותר וחשוב יותר, ולכן יופיע במפה לפני שם עיר היעד, למרות שבשלטים שם העיר מופיע בדרך כלל לפני מספר הכביש.
• שם הנתיב צריך להתאים לשילוט, למשל אם בשלט מופיע רק "איילון צפון" ללא מספר כביש או שם עיר יעד, אז שם הנתיב יהיה בהתאם: "ל-איילון צפון"
• השמות מתחילים ב"ל-" בלבד, ללא "יציאה" ו/או ":", ומאפשרים בכך הצגה טובה של תוכן השלטים והבנת הצעדים הבאים בניווט.

בדרך כלל, השילוט עם שם עיר היעד מופיע פעמיים - במרחקים של 1500 ו-500 מטר לפני הפניה. לפעמים יש שילוט עם שמות ערים נוספות במרחק של 1000 מטר לפני הפניה. כצפוי, הכללים לא נשמרים כשאין מרווח מספיק בין מחלפים סמוכים, כלומר כאלה שאין בינם 500 מטר.

קבלת הנחייה קולית תקינה במחלפים

ההנחייה הקולית המתקבלת בעת יציאה מכביש ראש אל ֿמחלף היא בדרך כלל הוראה של "הצמד למסלול הימני/שמאלי", הוראת פנייה כזו תלויה בזוית החיבור של הכבישים ובשמות הקטעים לפני ואחרי הצומת. כאשר יש פיצול של כביש בזוית קהה, תתקבל הנחייה קולית רק אם שם הכביש משתנה.

לכן צריך בכל מזלג דרכים אשר בו צריך לבחור האם להמשיך בפיצול הימני (או השמאלי), לתת למקטעים שמיד אחרי הצומת שמות שהם שונים משם הכביש ממנו התפצלו (גם אם השם הרשמי הוא איננו משתנה), כך נוכל לוודא שתתקבל הנחייה קולית ברורה יותר לגבי הצעדים הבאים בניווט.

היכן לחבר מחברים ביציאה או כניסה

הכלל במחלפים הוא קבוע - הפיצול במפה הוא בנקודה בה נפרדים הנתיבים בכביש - מיד לפני המקום בו מתחיל הקו הרציף (או המקווקו הצפוף המקדים אותו). או במלים אחרות, בנקודה האחרונה בה ניתן לפנות. זהו גם המקום בו יופיע שלט ההכוונה האחרון אל הנתיב המתפצל.
מכיוון שיש הנחיות מוקדמות ב-800 או 1000מ' וב-400 או 200מ' (בהתאם למהירות הנסיעה). הרי שלנהג יש מספיק זמן להתכונן ולבחור את הנתיב הנכון. גם ההנחיה הקולית מושמעת מעט לפני הפניה (כ-50-100מ') כך שגם כאן יש מעט מרווח בטחון.
אם נמקם את הפיצול מוקדם מדי, הרי מי שנזכר ברגע האחרון יעיף מבט במכשיר כדי לדעת לאן, אבל ההנחיה שיראה תהיה כבר של הפניה הבאה ורק תבלבל אותו.
הכלל הזה מתאים גם למקרים בהם יש מחבר יציאה מכביש כאשר זה אינו מחלף, הקיים שלט הכוונה, ונדרשת הוראת יציאה (היצמד/צא).

מיפוי ומתן שמות לדרכים לא סלולות

כיום אפשר למפות מספר סוגים של דרכים לא סלולות:

• דרך עפר / 4X4: דרך לא סלולה.
• טיילת: דרך שעבירה להולכי רגל וררכבי אופניים בלבד.

מאחר וברוב מוחלט של המקרים דרך עפר היא דו כיוונית יש לשים לב לסימון נכון של הכיווניות בסגמנטים המתארים את דרכים אלו.
כאשר ממפים דרכים לא סלולות יש לשקול את התועלת שבהוספת הכביש למפה, לא כל דרך עפר הקיימת בשטח ראוייה למיפוי וייצוג במפה. רצוי לסמן רק דרכים אשר סביר להניח שישמשו גם אחרים. דוגמאות לדרכי עפר ראויות למיפוי הם:

• דרכים שהן שבילים מסומנים (ומופיעים במפות סימון שבילים).
• דרכי עפר מסומנות ביערות קק"ל או פארקים בהם יש כניסה לרכב.
• דרכים שמובילות ליעדים אליהם אין גישה בדרכים סלולות.

כללים למתן שמות לדרכים לא סלולות

• יש להמנע ממתן שמות שאין להם עדות בשטח.
• שבילים מסומנים יקראו לפי צבע הסימון ושם האזור או האתר הקרוב. למשל "אדום - הר כרכום" או "אדום - בקעת צין". רצוי להשתמש בשילוט בכניסה לשביל במידה והשם מתאים לתנועה בשני הכיוונים.
• לשביל ישראל אין צורך להוסיף את צבעי הסימון כל עוד הקטע איננו גם חלק משביל מסומן אחר. כמו בשבילים מסומנים אחרים, אפשר להוסיף לשביל ישראל שם שמציין את האזור. לדוגמא "אדום - שביל ישראל - נחל כסלון" או "שביל ישראל - לטרון"
• רצוי להמנע ממתן שם כדוגמת "מוביל לחרבת ...." או "הדרך ליער...". מכיוון שאין חיצים על המפה, שם כזה אינו אומר באיזה קצה של הדרך נמצא היעד. את שם היעד אפשר לתת לקטע קצר של הדרך שהוא הקרוב ביותר ליעד.
• גם השם ללא שם הוא מיותר. במקרה ולדרך אין שם, רצוי להשתמש בשם דרך עפר או דרך 4x4.

מיפוי דרכים חסומות זמנית

על מנת למנוע שימוש בדרכים אלו לניווט יש לבצע את השלבים הבאים:

• יש לתחום את הסגמנט המייצג את הדרך שאנו רוצים לחסום באופן זמני או מחזורי וללחוץ על הנמצא בלוח העריכה הצידי מתחת לפרטי הרחוב.
• תפריט 'פניות אסורות לפי שעות' יפתח ובו יש לבחור את הכיוון אשר לגביו אנו רוצים לעדכן את פרטי החסימה הזמנית, A ל- B או B ל- A.

על מנת לערוך את פרטי החסימה הזמנית יש ללחוץ על ותפריט העריכה של החסימה יפתח.

בתפריט זה נוכל להכניס את פרטי החסימה הרצויה, בין אם היא מחזורית או נקודתית וזמנית.
בפרטי החסימה נוכל גם להגדיר אילו סוגי רכבים יכולים ולא יכולים לעבור בכביש בעקבות החסימה ע״י לחיצה על נוכל לפתוח את תפריט סוגי הרכבים ולבחור את הרכבים שלא יכולים לעבור בכביש בעקבות החסימה שעדכנו.

בסיום עדכון הפרטים יש ללחוץ על ופעולה זו תיקח אותנו בחזרה לתפריט 'פניות אסורות לפי שעות' רק שכעת הפרטים שהכנסנו מעודכנים בו, פה נוכל ללחוץ על והמערכת תעדכן את הכביש בכיוון ההפוך עם הפרטים שהוכנסו עבור הכיוון שבחרנו (כמובן, במידה וזה המקרה).
כאשר נסיים את מלאכת הגדרת פרטי החסימה יש ללחוץ על וכמובן לשמור את הפרטים ע״י לחיצה על .

מיפוי נתיבים בצמתים

באופן כללי, צמתי "+" כדוגמת או צמתי "T" כדוגמת שאינם כוללים נתיבי פניה, עדיפים מבחינת פשטות המפה והוראות הניווט ויש לשאוף לשמור על פשטות זו. עם זאת, רצוי להוסיף נתיב פניה לצומת אם הדבר משפר באופן משמעותי את איכות הוראות הניווט או את מהימנות המפה.
כדוגמת:

במקרים הבאים יש לשקול הפרדת נתיב אבל אין חובה לעשות זאת:

• אם ההפרדה בין הנתיב לשאר הנתיבים באותו כיוון נעשית על ידי קו הפרדה רצוף או אי תנועה שמתחיל במרחק של 50 מטר ומעלה ממרכז הצומת, במקרה זה יש חשיבות להקדים את הוראות הניווט לגבי הפנייה לנתיב ו/או את הוראת ההשתלבות ביציאה מהנתיב.
• אם נתיב הפניה מתרחק מעל 30 מטר משאר הנתיבים לפני שהוא מתחבר לכביש היעד. מצב כזה יוצר "קפיצה" בניווט וזה לא רצוי.
• אם קיים נתיב פניה ארוך יותר מ- 50 מטר, ובנתיב הזה יש עומסי תנועה (פקקים) שכיחים (מידי יום בשעות מסויימות) כאשר בהמשך ישר בצומת אין עומסי תנועה מיוחדים באותו הזמן, או להיפך (שבנתיב הפניה אין עומס כאשר בהמשך ישר יש עומסים שכיחים). במקרה זה יש חשיבות להוספת נתיב הפניה למפה או הקדמת החיבור של ניתב פניה קיים אל מיקום תחילת נתיב הפניה בשטח, כדי ליצור הוראה מוקדמת שתאפשר להשתלב בתור של היוצאים לנתיב הפניה הנ"ל (או לצאת תוך עקיפת התור לממשיכים ישר במקרה ההפוך), בשעה שהשהיית ההוראה עד לצומת או ההפרדה בקו רציף תיצור מצב שיהיה קשה להשתלב לצורך הפניה. כמו כן, נתיב הפניה במצב כזה ייתן על מסך הקליינט תצוגה של העומס בנתיב הפניה ולא על ההמשך ישר או הפוך, שזה משקף טוב יותר את המצב בשטח.

אם לא התקיים אף אחד מהתנאים האלו, אין להוסיף נתיבי פניה. בפרט אין להוסיף מקטע רק לצורך יצירת הנחיה בגלל שקיים שילוט בשטח. הסבר נוסף ראו בכללים מנחים לשמות כבישים במפה.

מיפוי מסילות רכבת תת קרקעיות

ככלל אין למפות מסילות רכבת תת קרקעיות, למרות שקיים סימון של מנהרה.
מסילת רכבת היא אך ורק כלי עזר להתמצאות (כמו נחל למשל) וכאשר אין רואים אותן זה רק גורם נזק להתמצאות (כמו נחל תת קרקעי שיוכנס למפה כנחל).