כללים לשמות כבישים במפה

הקדמה

שמירה על אחידות ועקביות בשמות הכבישים במפה הינה חשובה משתי סיבות עיקריות:

• נוחות המשתמש וקלות הניווט - הנהג מתרגל לצורה קבועה בה רשומים השמות, זה מקל עליו את הניווט וההתמצאות ותורם לתחושה נוחה בשימוש ב-Waze.
• תאימות להנחיה הקולית - הקראת שמות הרחובות בהנחיה הקולית נעשית ע"י מנגנון Text-to-Speech ממוחשב וכתיב לא אחיד של שמות עלול להוביל לטעויות הגיה מיותרות ומבלבלות.

כללים מנחים

• שפת הכתיבה של שם הרחוב - כאשר נדרש לתת שם לרחוב בישראל כמוגדר בהמשך, השם הראשי של הרחוב יהיה כתוב בעברית. שמות חלופיים ניתן לכתוב בשפות אחרות אם קיים צורך בכך. ביישובים שרוב תושביהם דוברי ערבית בגדה המערבית ורצועת עזה השם הראשי יהיה בערבית.
• התאמה לשילוט בשטח - שלטי ההכוונה בצמתים ומחלפים, ושלטי שם הרחוב בעיר, הם הכלים הטובים ביותר להתמצאות של הנהג בשטח. נשאף תמיד להתאים את ההנחיה המתקבלת בתוכנה להנחיה בשילוט בשטח, אלא אם השילוט של שם הרחוב בישראל אינו כתוב בעברית (במקרה זה העברית גוברת על שפת השילוט).
• נוסח אחיד ותמציתי - הקפדה על אחידות סגנונית ושמירה על הנחיות ברורות אך תמציתיות, שמירה על כתיב אחיד של שמות: בכל המחברים המובילים לאותו הכביש ואותו היעד, השם יהיה רשום בדיוק באותו האופן, עם כל הרווחים והפסיקים במיקום זהה. בעיר, וודאו ששם הרחוב נשאר אחיד וזהה לכל אורך הרחוב.
• רק השם המופיע בפונט גדול - כתבו "רבין" ולא "יצחק רבין" כאשר בשילוט מופיע יצחק בפונט קטן ורבין בפונט גדול. חריגים לכלל הזה: אם השם מכיל את סוג הדרך כקידומת לשם (דרך/שד'/סמטת/טיילת/מעבר/שביל...) אז הוא חייב להיכנס לשם המקטע במפה, וכך גם אם יש תואר של אדם כגון פרופ'/ד"ר/הרב/רא"ל.
• שימו לב לקיצורים וראשי תיבות - מילה שצריך להכניסה לשם (על פי הנקודה הקודמת) תיכתב בקיצור או בראשי תיבות או באופן מלא על פי צורת הכתיבה שלה בשלט (ניתן להוסיף כשם חלופי את השם עם/ללא קיצור באופן שונה מהשם הראשי). דוגמאות:
  • כתבו "דרך איילון" אם כך רשום בשלט ולא "ד. איילון"
  • כתבו "קריית אתא" אם כך רשום בשלט ולא "ק. אתא"
  • כתבו שד' ח"ן אם כך רשום בשלט ולא שדרות חיים נחמן,
  • כתבו ראשון לציון אם כך כתוב בשלט ולא ראשל"צ
  • כתבו רבי שמעון בר יוחאי אם כך כתוב בשלט ולא רשב"י
  • כתבו חיים נחמן ביאליק אם כך כתוב בשלט ולא ח.נ. ביאליק
  • כתבו הרא"ה אם כך כתוב בשלט ולא הרב אברהם יצחק הכהן קוק (אין להכניס את השם הרשום לעיתים בסוגריים)
• דיוק הכתיב בשמות - יש להקפיד על הכתיב המדוייק של השמות. לדוגמה:
  • דרך איילון - ייכתב עם שתי י' (להבדיל מקיבוץ אֵילון שייכתב בי' אחת).
  • יוסף קארו - באופן זה עם א'.
• אי הכנסת מקטע לצורך מתן הנחיה בפניה - ככלל אין להכניס מקטע (סגמנט) למפה רק כדי לתת הנחיה בפניה. גם כאשר יש שילוט ירוק או כחול עם הגדרת יעדים, לא יוכנס מקטע חדש רק בגלל שקיים שילוט כזה. באופן דומה גם לא ניצור צומת לצורך יצירת מקטע קצר מייד לאחר הצומת כדי שיכיל שם שמתאים לשילוט בשטח בפניה אל המקטע הזה ממקטע אחר הנכנס לצומת. כאשר קיים מקטע מסיבה אחרת, אזי ניתן להשתמש בו לצורך מתן הנחיה כמוסבר בדף זה. קיימים 2 מקרים חריגים לכלל הזה:
  1. כשקיימת הנחיה של "היצמד" או "צא" (או שהוחלט כבר על הכנסתה) והיא נשמעת בזמן שהנהג רואה מולו שלט הדרכה ירוק או כחול המיועד לו עם רשימת יעדים, צריך לערוך כך שתתקבל הנחיה על פי השילוט. העריכה תבוצע באופן הבא: כשהמקטע היוצא אינו מסוג מֶחְבָּר, יש לקבוע בתחילתו מקטע קטן מ- 4מ' (מאותו סוג), וכשהוא מסוג מֶחְבָּר, יש לתת לו שם על פי הכתוב בשילוט על פי הכללים לגבי מֶחְבָּרים.
  2. בפניה לכביש גישה ליישוב/אתר.
• בדיקת הגייה שם הרחוב - ניתן להשתמש במנגנון המובנה בעורך לצורך בדיקת ההגייה של שם הרחוב כפי שיהיה באפליקציה. בשמות חדשים בעיתיים רצוי לבחון את ההגייה ובמידת הצורך להגיש בקשה לשינוי ההגייה באמצעות הגשת טופס.

הערה: לעיתים נדרש להוסיף "ל-" לפני XYZ בשם מקטע כשרוצים שההוראה תהיה "אל XYZ" בכניסה למקטע. תוספת זו נדרשת למרות שגם בלעדיה ההוראה הייתה נשמעת אותו הדבר. הסיבה להכנסת "ל-" היא שהשם של המקטע אינו באמת שם הכביש, אלא רק מוכנס לצורך מתן ההוראה ולא רצוי שבחיפוש יתקבל משהו שעלול להטעות. לדוגמא "ירושלים" אינו שם המקטע ואיננו רוצים לקבל כך בחיפוש ולכן נכתוב "ל- ירושלים".

כבישים בין עירוניים

• כביש בעל מספר ייקרא פשוט ע"י המספר, למשל: 66.
• כביש שיש לו גם שם אשר מופיע בשילוט (או שם מקובל מאוד) יופיע עם המספר והשם, למשל: "23 מנהרות הכרמל", אבל כביש 2 לדוגמא יקרא פשוט ״2״ ולא "2 כביש החוף".
• בכביש מהיר, או בכביש בין עירוני ראשי מפוצל, נסמן את שני כיווני התנועה בשמות נפרדים, כך למשל: "70 צפון", "70 דרום". למרות שברוב הכבישים ציון הכיוון אינו מופיע בשילוט, עדיין הדבר מאפשר הנחיות ברורות יותר ודיווח פקקים ברור, מופרד ונכון יותר. בכבישים מפוצלים מסוגים אחרים לא נסמן כיוון.
• בכביש ללא שם או מספר רשמי הנכנס ליישוב יחיד או אתר בעל שם מוכר, תוכנס הנחיית פניה "ל- שם היישוב/אתר" באופן הבא:
  • בכביש מפוצל או בכביש חד סטרי לכיוון היישוב/אתר, יוכנס מקטע של 2-4 מטר עם השם "ל- שם היישוב/אתר".
  • בכביש לא מפוצל יתבצע פיצול ליד הצומת במקטע קטן עם המאפיינים הבאים (ראה איור בהמשך):
    • אורכו של הפיצול יהיה כ- 10 מטר
    • הצד שנכנס ליישוב יהיה מסוג מַחְבָּר עם צומת באמצע (למניעת מקטעים מקבילים), ויכיל את ההוראה "ל- שם היישוב/אתר" בחלק הראשון, או בלי "ל-" כאשר נדרש מקטע עם שם היישוב לצורך מתן כתובות ביישוב ללא שמות רחובות.
    • הכיוון שיוצא מהיישוב יהיה מסוג רחוב ראשי (לרוב) ללא שם והוא יישאר ישר (כדי למנוע סיבוב המפה ביציאה)
    • תהיה הצמדה כמעט מלאה של שני המקטעים (עד 3 מטר) כדי שהפיצול לא ייראה בתצוגה, אך יש למנוע חפיפה שתתבטא בהתרעה של סקריפט למשל
    • הזווית בין המקטעים בצד הצומת תהיה פחות מ- 10 מעלות (או מעל 170 מעלות מהצד השני)
    • בצד הרחוק מהצומת, יש לאסור פרסה בשני הכיוונים וכן לדאוג שהזווית של המַחְבָּר בהשתלבות חזרה לרחוב הדו סטרי תהיה ללא הוראה (פחות מ- 45 מעלות בין המשך הכיוון של המקטע המשתלב לבין המקטע הדו סטרי).

מֶחְבָּרים

להלן כללים עבור מֶחְבָּרים (ramps) במחלפים. השמות עבור מֶחְבָּרים שבהם נעשה שימוש במקומות שאינם מחלפים יידון בסעיף מַחְבָּרים.
המטרה של הכללים כאן היא ליצור נוסח קריא, ברור, תמציתי ואחיד.

• ככלל מחבר ייקרא בהתאמה לשילוט בשטח (יוצאים מן הכלל הנזכרים בהמשך: אם השילוט שגוי או חלקי או לא קיים).
• אם ישנם מספר שלטים שונים לאותו המחבר, יש להתייחס לשילוט שמעל לנתיב (אם קיים כזה) או לשלט הגדול ביותר לפני היציאה או לשלט האחרון במידה של שוויון בגדלים. לעיתים ניתן להוסיף יעד חיוני גם אם הוא מופיע רק בשלט משני. כאשר שני השלטים מופיעים באותו מקום מעל המחבר יש להתייחס אליהם כאילו הם שלט אחד גדול המכיל את הכתוב בשניהם.
• במקרה ויש יותר מדי יעדים, ניתן להשמיט את המשניים מביניהם, כדי לא ליצור טקסט ארוך מדי. (עדיף לדון במקרה כזה בפורום).
• על מנת לקבל הוראות קוליות (TTS) תקינות לאחר המילה "אל" כך שיהיה ברור שזה לא שם הכביש, יש להתחיל את שם המחבר עם "ל-", ואחריו ניתן להכניס רווח כאשר זה שם. מספר יהיה ללא רווח כזה. התווים "ל-" לא יישמעו. לדוגמה: "ל-4 ההסתדרות" אבל "ל- ידין" או "ל-ידין". אין להכניס "ל-" נוסף בהמשך שם המחבר. אין לשים פסיק בין המספר לשם היעד שאליו מוביל הכביש בעל המספר הזה.
• לא נשתמש בו' החיבור אלא רק בפסיקים. "ל-חיפה, חדרה" ולא "לחיפה וחדרה".
• לא נשתמש במילים "יציאה" או "לכיוון" אלא רק בשם היעד. "ל-1 ירושלים" ולא "יציאה לכיוון ירושלים".
• כאשר השילוט כולל את ציון הכיוון, אזי נציין אותו גם בשם המחבר. שילוט שכזה מקובל במספר כבישים ספציפיים (למשל כביש 6 ונתיבי איילון) ומופיע לעיתים רחוקות גם בשילוט בכבישים נוספים. במקרים בהם השילוט לא כולל את הכיוון, לא נציין את הכיוון בשם המחבר אפילו אם הכיוון כן מופיע כחלק משם הכביש אליו נכנס המחבר.
• כאשר לכביש אין מספר, השם יהיה בנוסח: ל- יעד. אם ישנם כמה יעדים הם יופיעו בסדר בו הם מופיעים בשילוט בעברית ויופרדו בפסיקים. לדוגמה: ל- רמת גן, בני ברק (יש להקפיד על רווח אחרי הפסיק).
• כאשר השילוט מכיל כביש ממוספר, ירשם בתחילת שם המחבר מספר הכביש ולאחריו (ללא פסיק) היעד שלו (אם קיים בשלט). אם ישנם כמה יעדים לאותו הכביש, הם יופרדו בפסיקים. אם בשלט מופיע יותר מכביש ממוספר אחד, ירשם מספר הכביש הראשון והיעד(ים) הרלבנטי(ם) לו, ואז פסיק, מספר הכביש השני והיעד(ים) הרלבנטי(ם) לו וכך הלאה. כאשר הספרה "6" מופיעה בסוף ההנחייה, נכתוב "כביש 6". להלן דוגמאות:
  • ל-4 חיפה
  • ל-4 חיפה, חדרה
  • ל-20 תל אביב, 431 ראשון לציון, 42 יבנה
  • ל-70, 75 יקנעם עילית, תל אביב-יפו, כביש 6
  • ל- 6, 443 לוד
  • ל-42 ראשון לציון, רחובות, 431 ירושלים:

    

    במקרה הזה ישנם שני שלטים המפנים באותו מקום לשני נתיבים על אותו מחבר, והמחבר מתפצל לאחר יותר מ- 300 מטר (בהמשך מוסבר לגבי המקרה של מחבר קצר יותר).
• קיימים מקרים בהם עדיף להשאיר את המחבר ללא שם:
  • כאשר המחבר מוביל לכביש אשר השם שלו מופיע על השלט. לדוגמה: נניח שקיים שלט הכוונה שבו רשום "20 דרום", וגם שם הסגמנט שאליו מתחבר המחבר הוא "20 דרום".
  • כאשר אין שלט כלל וההנחיה הרצויה היא ל- שם הסגמנט אליו מתחבר המחבר. לדוגמה מחבר המתחבר אל "20 דרום" ואין עליו שילוט.
  • כאשר יש מחבר שמתפצל אחרי מרחק קצר מ- 300 מטר לשני מחברים. עדיף שהמחבר הראשון יהיה ללא שם, ואז ההנחיה שהנהג יקבל תהיה קצרה יותר וגם רלוונטית יותר לגביו (זהה לסגמנט שאליו הוא צריך להגיע). יש לעשות כך רק אם השילוט בהפניה למחבר הכניסה זהה לשלטים של ההפניות אל המחברים הממשיכים מהפיצול הלאה.
• כאשר מחבר מתפצל במזלג לשני מחברים, והוחלט לתת לו שם (לא מקיים את התנאי לעיל המאפשר להשאירו ללא שם), יש לכנות בשם שונה את כל אחד משלושת המחברים (זה הנכנס ושני ההמשכים האפשריים). זה נועד על מנת לקבל הוראת היצמד לכל אחד מההמשכים (אחד לימין ואחד לשמאל). זה בנוסף לשמירה על הזוויות המתאימות לצורך הוראת היצמד.
• ישנם מקרים בהם השלט שגוי באופן מובהק. במקרה כזה צריך להעלות לדיון בפורום האם להכניס שם על פי השילוט השגוי או להכניס שם מתוקן. שגיאות בשלט יכולות להיות משני סוגים:
  • שגיאת כתיב.
  • חוסר ביעד חשוב שברור שהיה צריך להופיע בשלט.
• במידה ואין שילוט הפניה למחבר, והמחבר מוביל לכביש אשר מוביל לעיר גדולה, יש לתת שם על פי המקובל בשלטים: קודם לציין את מספר הכביש אליו נכנסים אם קיים, ואחר כך את שם העיר הגדולה הקרובה שאליה מגיע הכביש שאליו נכנסים. במידה ואין עיר גדולה אליה מוביל הכביש, עדיף להשאיר את המחבר ללא שם (וההנחיה תהיה לפי שם הכביש אליו הוא מתחבר).

מַחְבָּרים

להלן כללים עבור מַחְבָּרים (connectors) שהם מקטעים המחברים בין שני רחובות בדרך העוקפת את הצומת. הכללים עבור מקטעים אלה הם:

• כשקיים שילוט הכוונה, שם המחבר צריך להתאים לשלט - ראו הסבר בסעיף מֶחְבָּרים.
• כאשר מעוניינים שההוראה הקולית שתתקבל בהקראת שמות רחוב תהיה עם שם הרחוב אליו פונים (אם בגלל שהשילוט הוא כזה או שאין שילוט), יש להשאיר את שם המחבר ריק.
• כאשר מעוניינים שתתקבל הוראה עם הקראת שם רחוב שאינה שם הרחוב שאליו פונים (אם בגלל שהשילוט שונה משם הרחוב אליו פונים או מסיבה אחרת), יש להכניס "ל- שם" כאשר "שם" אינו שם הרחוב אלא למשל יעד הנמצא בכיוון הזה או מספר הכביש וגם היעד אליו הוא מוביל. דוגמאות:
  • "ל-4 חיפה" כאשר נכנסים לכביש ששמו 4 והוא מוביל לכיוון חיפה
  • "ל- הדר, עיר תחתית" כאשר נכנסים למקטע המוביל להדר ולעיר התחתית ולשם הרחוב אין משמעות או שקיים שילוט בנוסח "הדר, עיר תחתית".

לגבי סוג המַחְבָּרים - ראה מיפוי נתיבי פניה בצמתים

כביש ממוספר בתוך עיר

במידה וכביש בין עירוני ממוספר עובר בתוך עיר, הוא לעיתים מקבל שם נוסף (לדוגמה: שדרות ההסתדרות עבור כביש 4 בחיפה). במקרים אלו יש לפעול על פי הכללים הבאים:

• אם שלטי ההכוונה מכילים את שם הכביש ללא המספר, יש לתת את שם הכביש בתור שם ראשי, ואת המספר להכניס כשם חלופי.
• אם שלטי ההכוונה מכילים רק את המספר או גם את המספר וגם את השם, יש לתת את המספר כשם ראשי ואת השם העירוני כשם חלופי.
• אם אין שילוט הכוונה אזי יש לתת שם על פי השיקולים הבאים:
  • אם יש בתים רבים (לא בודדים) בעלי כתובת המשוייכת לכביש זה שהגישה אליהם הינה מהכביש עצמו ולא מדרכים המתחברות לכביש, יש לתת את השם של הכביש כשם ראשי, ואת המספר להכניס כשם חלופי. זה כדי שהשם של הכביש העירוני שהוא גם הכתובת של הבתים יופיע במפה באפליקציה וכן בהנחיות הקוליות בהקראת שמות רחוב.
  • במקרים בהם למרות שאין הרבה בתים על הכביש, השם המקובל יותר בשימוש הוא השם העירוני של הכביש, יש לתת את השם של הכביש כשם ראשי, ואת המספר להכניס כשם חלופי.
  • במקרים האחרים יש לתת את המספר כשם ראשי ואת השם העירוני כשם חלופי.

רחובות ללא שמות רשמיים

ביישובים רבים הרחובות הם ללא שמות רשמיים. במקרים אלו, יש לסמן "אין" בשדה המתאים. אפשרות אחרת היא לברר במועצה/עירייה אם קיימים שמות זמניים (למשל מספרים כפי שקיים בתל אביב במספר רחובות) ואז לתת את השמות או המספרים כפי שרשום במאגרי העירייה כשמות לרחובות. בכל מקרה אין להמציא שמות באופן עצמאי.
דוגמאות לשמות שאין להכניס באופן עצמאי ללא קבלת אישור בפורום: פנימי, דרך חקלאית, חניה, שם הישוב, רחוב ראשי, ללא שם, זמני וכו' או שילוב שלהם. אישור יינתן אם זה תורם לניווט או להתמצאות או נותן מידע חשוב לנהג ואין פתרון אחר.

רחובות בחניונים

ישנם חניונים בעלי שם, ויש חניונים ללא שם אך הם משרתים מקום גדול כגון מרכז קניות או מגרש ספורט וכו'. במקרים הללו יש לפעול על פי הכללים הבאים:

• בחניון בעל כניסה בודדת יש לרשום במקטע הכניסה את השם "חניון שם המקום", כאשר שם המקום הוא שם החניון או שם האתר שצמוד לחניון.
• בחניון בעל מספר כניסות יש ליצור סגמנט מרכזי שהמרחק אליו מכל אחת מהכניסות הוא שווה פחות או יותר, ולתת לו את השם "חניון שם המקום". באופן כזה הניווט ימצא מסלול דרך הכניסה הכי טובה עבור הנהג על פי הכיוון ממנו הוא מגיע.
• בחניון בעל מספר כניסות ניתן בנוסף לרשום במקטעי הכניסות "כניסה צפונית לחניון שם המקום" וכו' (שם שונה לכל כניסה), אך זה אינו כלל מחייב.
• כל שאר המקטעים בחניון יושארו ללא שם.
• יש לשים לב: כאשר יש מקום אזורי עם השם של החניון, אין לתת את אותו השם לסגמנטים הנכנסים לחניון כדי למנוע כפילות.

במקטעי חניה של בתים (בסוג מגרש חניה או כביש פרטי) לא יוכנס שם הרחוב אליו משוייכים הבתים. כאשר יעד הניווט צריך להיות על מקטע חניה כזה, אזי נדרש שהבית יתווסף למפה כמקום מגורים עם נקודת כניסה הממוקמת על מקטע החניה (לא נדרש תיקון של מקרים אלה אם קיימים כבר במפה).

מקטע שחוצה כביש מפוצל

מקטע שחוצה כביש מפוצל יהיה עם שם זהה לשם של המקטעים בשני הצדדים כאשר יש להם אותו שם או כאשר רק באחד הצדדים יש כביש ובצד השני לא קיים המשך (צומת T), ואחרת יהיה ללא שם.

מקטע ללא שם

• כאשר לא ניתן שם למקטע (סגמנט), ההוראה הקולית (TTS) תתייחס לרוב למקטע הבא שאליו מגיע המסלול של הניווט. אם גם למקטע הבא אין שם, ההוראה תתייחס לרוב למקטע הראשון שיש לו שם בהמשך הניווט. להלן הכללים של הורשת שם עבור ההוראה הקולית:
  • אם המקטע הוא מסוג כביש מהיר או מחבר, אזי תמיד נלקח השם הראשון של מקטע בהמשך המסלול המתוכנן. אחרת אם הסוג הוא דרך עפר, רחוב, רחוב ראשי, בין עירוני משני/ראשי, אזי תהיה הורשה של השם הבא למעט כאשר מתקיים אחד התנאים:

1. האורך הכולל של כל המקטעים הרצופים ללא שמות הוא מעל 400 מ'.
2. יש יותר מאשר 3 מקטעים ללא שם ברציפות.

• באופן כללי לא רצוי להשאיר ללא שם יותר ממקטע יחיד ברצף.
• אין להשאיר מקטע ללא שם כאשר יש עליו בתים או מקומות עם כתובת רשמית המשוייכת אליו.
• לעיתים רצוי להשאיר מקטע ללא שם כאשר רוצים שההוראה בכניסה אליו תהיה על פי המקטע היוצא ממנו בצומת הבא במסלול הניווט, כאשר יוצאים ממנו מספר מקטעים.

דרכי עפר

• יש להמנע ממתן שם לדרך עפר למעט במקרה שיש שם רשמי לדרך העפר (כגון במקרים הנזכרים בהמשך), או כשהתקבל אישור דרך הפורום.
• שבילים מסומנים יקראו לפי צבע הסימון ושם האזור או האתר הקרוב. למשל "אדום - הר כרכום" או "אדום - בקעת צין". רצוי להשתמש בשילוט בכניסה לשביל במידה והשם מתאים לתנועה בשני הכיוונים.
• לשביל ישראל אין צורך להוסיף את צבעי הסימון כל עוד הקטע איננו גם חלק משביל מסומן אחר. כמו בשבילים מסומנים אחרים, אפשר להוסיף לשביל ישראל שם שמציין את האזור. לדוגמא "אדום - שביל ישראל - נחל כסלון" או "שביל ישראל - לטרון"

שמות חלופיים

במקרים בהם לכביש יש שם רשמי שונה מהשם הרשום כשם ראשי ניתן להכניסו כשם חלופי. גם כאשר יש שם נוסף שאינו מזוהה בחיפוש וקיים סיכוי סביר שמישהו יחפש אותו, ניתן להוסיף שם חלופי. לדוגמה כאשר לרחוב יש שם שהוא ראשי תיבות כגון קק"ל, ניתן לתת שם חלופי מלא כגון "קרן קיימת לישראל", אך לא נוסיף שם חלופי שאינו השם הרשמי כגון "האלון" לרחוב "אלון" או "השיקמה" לרחוב "השקמה" כי הם מזוהים ע"י מנגנון החיפוש.
יש לשים לב לכך שהשם החלופי אינו מופיע על המפה וגם לא משמש עבור הקראת שמות רחוב, אך לעיתים יש לו השפעה על ההוראות המתקבלות (לדוגמה - איזה המשך בפיצול תהיה לו הוראה ואיזה לא).

ראו גם

• עורך מפה
• כללים למשתמש בעורך המפה
• הוספה ועריכה של כבישים
• סוגי דרכים

קישורים חיצוניים

• שמות כבישים בוויקי USA